שמי עדי רביב, אמא לשני ילדים מקסימים, חיה בפתח תקווה. בשנים הרבות בהן אני עובדת עם ילדים ונוער עם מוגבלויות שכלית ובני משפחותיהם צברתי תובנות שהפכו לחזון שלי.
אני מאמינה שהורים לילדים עם מוגבלויות יכולים וצריכים להיות אקטיביים ולשנות את המציאות שלהם. להיות מעורבים ולהשפיע.
אני מאמינה שתקשורת בין מסגרת למשפחות צריכה להיות פתוחה וכנה ואני מאמינה גדולה בהדדיות. בשילוב בין הדדיות לפתיחות – כולם מרוויחים.
אני מאמינה שהכל בר ביצוע, שהשמיים הם לא גבול ושצריך לעשות את הדברים בדרך אחרת: לפתח מודלים חדשים, תבניות חדשות, לא להתפשר על שבלונות.
הזדמנויות חברתיות כמו שיש בכפתור הן צורך אלמנטרי לילדים ולמשפחות. הן לא בייביסיטר. מסגרות היום הארוך בתוך בית ספר אינן עונות על הצרכים של כל ילד, מבחינה חברתית ואישית, ולכן הקמתי את כפתור, כדי לתת לילדים האלו מסגרת לפרוח בה.
הדינמיקות החברתיות בכפתור משפיעות בצורה מובהקת על ההתפתחות האישית של המשתתפים ואושרם, רואים אותם פורצים קדימה ומביעים סיפוק וצורך בחברה, במסגרת ובפעילותהם מתקשרים עם הילדים בקבוצה כפי שלא עשו בעבר. והם רכשו חברים אמיצים לחיים.
אני רואה מדי יום כיצד הילדים, המשפחות והצוות פורצים את הגבולות של עצמם ונוגעים בחלום שלהם, לייצר משמעות ותוכן, לחוות סיפוק והגשמה.
אני מזמינה אתכם להצטרף אלינו.